כנעאן נ' הועדה המקומית לתכנון ולבניה "גליל מרכזי"

פסק דין

התובע הורשע על פי הודאתו ביום 25.6.03 בבניה ללא היתר של 560 מ"ר, מחוץ לתחום תוכנית מתאר מאושרת על קרקע שיעודה חקלאי וזאת ללא היתר בנייה (ת"פ 5266/02).

בגזר הדין חויב התובע בתשלום כפל אגרות בסך של 31,304 ₪ (הנגזר משטח הבנייה הבלתי חוקית בו הודה התובע היינו: 560 מ"ר) וכן ניתן כנגדו צו הריסה.

ביום 14/12/04 הוגש כנגד התובע כתב אישום נוסף במסגרת עמ"ק 21199/04 בגין אי ביצוע צו ההריסה עפ"י גזר הדין נשוא ת"פ 5266/02 המתייחס למבנה בשטח של 560 מ"ר.

שוב הודה התובע בעובדות נשוא כתב האישום ונגזר עליו קנס בהתחשב בכך שבינתיים נתקבל היתר בנייה.

התובע טוען כי בדיעבד נודע לו כי הבניה ללא היתר אינה בשטח של 560 מ"ר כנטען בכתב האישום אלא בשטח של 400 מ"ר בלבד, כעולה מן ההיתר שצורף לתביעה, שניתן ביום 6.9.06 ולכן עתר בתביעתו להשבת הכספים שנגבו ממנו ביתר בגין כפל אגרה.

הנתבעת טוענת כי דין התביעה להדחות על הסף בשל העדר סמכות עניינית של בית משפט זה לדון בה משום שהסעד המבוקש בתובענה ענייננו שינוי גזר דין חלוט שניתן בהליך פלילי בו הורשע התובע.

בדיון שהתקיים ביום 30.11.2010 קבעתי כי אם התובע יגיש תוך 30 יום בקשה להארכת מועד להגשת ערעור על פסק הדין הפלילי החלוט שניתן בענייננו אעכב את ההליכים בתיק זה עד למתן ההחלטה בבקשה הנ"ל ואולם לאחר שיצאתי מן האולם ושקלתי בשנית את הדברים לא מצאתי טעם בעיכוב ההליכים בתיק זה עד למתן ההחלטה בבקשה להארכת מועד מן הטעם שלתובע לא תצמח כל תועלת מעיכוב הליכים כאמור.

לאחר שקלא וטריא שוכנעתי כי הנתבעת צודקת בטענתה כי לבית משפט זה אין סמכות עניינית לדון בתובענה שהסעד המבוקש בה הינו, הלכה למעשה, התערבות בפסק דין חלוט שניתן ע"י בית משפט בהליך פלילי בו הורשע התובע עפ"י הודאתו ונגזר דינו.

לא למותר לציין בהקשר זה כי התובע היה מיוצג הן בהליך זה והן בהליך הפלילי הנוסף שבא בעקבותיו, ע"י סנגור.

אם ביקש התובע לבטל את הרשעתו או לשנות את גזר דינו שומא היה עליו לפנות לבית המשפט שנתן את הכרעת הדין וגזר הדין או להגיש בקשה להארכת מועד להגשת ערעור מיד לכשנודע לו אודות העובדות החדשות.

מכל מקום, בית משפט זה אינו משמש ערכאת ערעור על הכרעות דין וגזרי דין חלוטים שניתנו במסגרת ההליך הפלילי ואינו מוסמך לשנות את גזר דין שניתן בהליך הפלילי.

לפיכך, התביעה נדחית.

בנסיבות הענין לא ראיתי לעשות צו להוצאות וכל צד ישא בהוצאותיו.

המזכירות תעביר לתובע מתוך הפקדון שהופקד ע"י הנתבעת כתנאי לביטול פסק הדין הראשון שניתן בשל העדר התייצבות את הסך של 500 ₪ בגין הוצאות התייצבותו לישיבה הקודמת והיתרה תושב לנתבעת.

המזכירות תשלח פסק הדין לצדדים.

זכות להגשת בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בחיפה תוך 15 יום.

ניתן היום, כ"ד כסלו תשע"א, 01 דצמבר 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: